חקיין האינסולין

הסוכרת הינה המחלה המטבולית הנפוצה ביותר בעולם ומהווה אחד מהגורמים העיקריים למוות. ארגון הבריאות העולמי צופה, שעד שנת 2030 יחלו בסוכרת כ 8% מאוכלוסיית כדור הארץ. החולים סובלים מירידה בייצור או בתפקוד ההורמון אינסולין, שבעקבותיה עולה ריכוז הסוכר בדם, ועקב כך נגרמות הפרעות מטבוליות קשות.  למחלת הסוכרת סיבוכים רפואיים חמורים: פגיעה בראיה ובתפקוד הכליות, נמק, התקפי לב ושבץ מוחי. תוחלת החיים של חולי סכרת קצרה בשליש בערך מזו של אנשים בריאים.

התרופות הקיימות לטיפול בסוכרת אינן נותנות מענה לכל החולים, ולחלקן יש גם תופעות לוואי שונות. מצבם הבריאותי של רבים מהחולים ממשיך להתדרדר למרות הטיפול התרופתי. לכן יש חשיבות רבה לפיתוח תרופות חליפיות. מקור אפשרי חשוב הם חומרים ממקורות טבעיים (למשל חומרים המופקים מצמחים), המשמשים ברפואה העממית לטיפול בסוכרת ובסיבוכיה. במעבדה של ד"ר ניצה מירסקי מהחוג לביולוגיה וסביבה חוקרים חומר המופק משמרים, שמחקה ומגביר את פעילות האינסולין. 

פרטי ההרכב והמבנה  של החומר, המכונה GTF-Glucose Tolerance Factor , עדיין לא מוכרים, אבל ידוע שזו מולקולה קטנה, יציבה ולא-חלבונית. היתרון בכך הוא שהאנזימים של מערכת העיכול לא פוגעים בפעולתו של ה GTF, ולכן אפשר לתת אותו כתרופה בבליעה.  

GTF מוריד את רמות הגלוקוז והשומנים "הרעים" בדמם של חיות מעבדה ובני אדם חולי סוכרת. זאת ועוד, אם הוא ניתן יחד עם כמות קטנה של אינסולין, הוא מגביר את השפעתו המיטיבה של האינסולין. טיפול ב GTF מפחית סיבוכי סוכרת שונים בחולדות סוכרתיות כמו פגיעה בכליות, פגיעה ברשתית ובעדשת העין (קטרקט) ונזקים למערכת העצבים.

קבוצתה של ד"ר מירסקי חקרה גם איך פועל ה GTF בתוך תאי הגוף, ומצאה שהוא פועל באופן דומה להורמון אינסולין. GTF ואינסולין משתמשים במנגנונים דומים כדי לשלוט על הובלה ואחסון של סוכרים בתוך התאים ועל פעילות גרעין התא.

יש סיכוי ש ה GTF יוכל לשמש בעתיד כבסיס לפיתוח תרופה חדשה לטיפול בסוכרת ובסיבוכיה.

לקריאה נוספת: "חומר טבעי לטיפול בסוכרת ובסיבוכיה המופק משמרים " 

כנס חינוך לשמירת טבע

אהבת הטבע מול הכרת הטבע, היכרות עם הסביבה הקרובה לעומת טיולים ברחבי הארץ, שימוש בטכנולוגית מחשבים בהדרכה או התנתקות ממנה – מהי הדרך המתאימה לחינוך לשמירת טבע? שאלות אלה עמדו במוקד כנס החברה להגנת הטבע שנערך אתמול באורנים.  

המפגש אתמול ציין 60 שנה לכנס היסוד של החברה להגנת הטבע, שנערך אף הוא באורנים, ביוני 1954. שלט שמציין את האירוע נקבע ליד הכניסה לבית מרגולין.

הסרת הלוט משלט ציון כנס היסוד של החברה להגנת הטבע

מובילי החברה להגנת הטבע בעבר ובהווה סקרו בהרצאות את פעילויות החינוך לשמירת טבע של החברה, החל בהקמת רשת בתי ספר השדה ועד לאימוץ שלוליות חורף ומעיינות על ידי קהילות מקומיות. אנשי חינוך שיתפו את הקהל בניסיונם בקירוב תלמידים לטבע, אם במסגרת סיור בודד או כתכנית ארוכת טווח.

פרופ' אמוץ זהבי בהרצאה

במרכזו של היום עמדו עשרה סיורים קצרים בקמפוס, שהדגימו למשתתפים מגוון שיטות ורעיונות לחינוך והדרכה בשדה. בין נושאי הסיורים:  צפרות, ביומימיקרי, שרותי המערכת האקולוגית, צילום חרקים ואוסף חרקים, האבקה, שימוש בטכנולוגיות ניידות, שירה וצילום, חיות מחמד,  מקום ועיצוב זהות, בנייה ופיתוח בסביבה הקרובה. 

שימוש בטכנולוגיות ניידות לתצפית וניווט

סיור צילום חרקים

גם בסיורים בלטו דגשים שונים: חלק מהסיורים הדגישו העברת ידע, בעוד אחרים התמקדו בשיטות הדרכה, חלקם עסקו בנושאים מקומיים וחלקם בסוגיות גלובליות. וברוח שילוב הטכנולוגיה – המשתתפים העלו בזמן אמת תמונות רבות לקבוצת הפייסבוק של הכנס. חלק מהן מופיעות כאן.

סיור צפרות

סיור האבקה

דינגו ושות'

יונקים מסדרת הטורפים, שמשקלם עולה על 15 קילוגרם, שייכים לקבוצת הטורפים הגדולים. הם כוללים בעלי חיים מרשימים כמו אריות, נמרים, צ'יטות, זאבים ודובים. לבני אדם יש תחושות מעורבות ביחס לטורפים האלה: מצד אחד הם מושא להתפעלות והערצה, אבל מצד שני מפחידים ושנואים מכיוון שהם מסכנים אנשים וחיות משק. 

טורפים גדולים, הידועים כמשפיעים בצורה ישירה ועקיפה על החברה האקולוגית. איור מתוך המאמר.

מה קורה רחוק יותר מסביבת האדם? כיצד משפיעים הטורפים הגדולים על אוכלוסיות של בעלי חיים וצמחים בחברות אקולוגיות טבעיות? מאמר סקירה, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Science, מראה שפגיעה בטורפים הגדולים מביאה, כצפוי, לעליה באוכלוסיות הטרף שלהם. אבל זה לא הכל. לעיתים קרובות, הפחתת מספרי הטורפים הגדולים משפיע גם בצורה עקיפה על אוכלוסיות הנטרפים של הטרף, או על המתחרים של אותו הטרף.

מחקרה של ד"ר אריאן וולך, בוגרת החוג לביולוגיה וסביבה ושותפה למאמר, עוסק בכלבי הדינגו באוסטרליה ומדגים את מגוון ההשפעות שלהם על המערכת האקולוגית שסביבם. הדינגו הוא הטורף הגדול היחיד באוסטרליה כיום. חלק מהתזונה של כלבי בר הגדולים האלה הן כבשים, וכתוצאה מכך הדינגו פוגע בגידול הצאן האוסטרלי, ענף חקלאי חשוב במדינה. גדר נגד דינגו, שאורכה כ- 5,500 קילומטר, מונעת את כניסת הטורפים לחוות הכבשים. היא גם מאפשרת השוואה של מבנה החברה האקולוגית בנוכחות הטורפים הגדולים מצד אחד של הגדר, ובהיעדרם של הטורפים מצידה השני. באזורים מוגנים מפני הדינגו, מתרבים הקנגורו והשועלים, ומתמעטים הצמחים העשבוניים ויונקי הכיס הקטנים, בהשוואה לאזורים המכילים דינגו.  לסילוק כלבי הדינגו יש, אם כן, השפעות מגוונות על החברה האקולוגית, חלקן רצויות לאדם (פחות טריפה של כבשים) וחלקן אינן רצויות (פחות עשבים המשמשים כמזון לכבשים).

השפעות חיוביות (כתום) ושליליות (כחול) של פגיעה בטורפים גדולים על מינים אחרים בסביבתם. איור מתוך המאמר.

מחברי המאמר קוראים להקים ארגון בינלאומי שיעסוק בשימור מושכל של הטורפים הגדולים, כדי שיעזרו לייצב מערכות אקולוגיות לתועלת האדם.  ניהול אוכלוסיות של טורפים גדולים חשוב, כמובן, גם בישראל, שבה מתמודדים מזה שנים רבות עם להקות בר של זאבים.