יום רביעי, 29 בינואר 2014

גנום קרוב-רחוק



האצטלניים הם החוליה המקשרת בין בעלי החיים חסרי החוליות לבין בעלי החוליות (יונקים, עופות, זוחלים, דו-חיים ודגים). אלה בעלי חיים קטנים, חסרי יכולת תנועה, החיים בים. בדומה לחסרי חוליות אחרים, אין לאצטלניים שלד. מצד שני, לראשן שלהם יש מיתר גב המכיל את חוט השדרה (כפי שרואים בתמונה למטה), ובכך הם דומים לאדם וליתר בעלי החוליות.  מהי המשמעות הגנטית של הדמיון הזה?

ראשן בעל מיתר גב (notochord) וחוט שדרה (nerve cord)


צוות מחקר מאוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית, בהשתתפות ד"ר רחל בן-שלמה מהחוג לביולוגיה וסביבה, קבע לאחרונה את רצף הדנ"א של הבוטרילהפרחוני, איצטלן בעל אורח חיים מרתק. הבוטריל חי במושבות המורכבות מפרטים רבים זהים גנטית, שמתות ומתחדשות מדי שבוע. לכל אחד מהפרטים במושבה יש לב משלו, אבל כל הלבבות פועלים בתיאום ומזרימים דם דרך מערכת צינורות משותפת לכל המושבה. במקרים מסוימים, שתי מושבות עוברות איחוי ויוצרות מערכת דם משותפת. מושבות אחרות, שאין ביניהן התאמה, נדחות זו מזו ואינן עוברות איחוי. במילים אחרות, לבוטריל הפרחוני יש מערכת איחוי \ דחיה שמזכירה את מנגנוני הקבלה או הדחיה של רקמות שתל באדם, המתווכים על ידי מערכת החיסון.


פרט יחיד של בוטריל פרחוני, בעל לב (h), מערכת עיכול (ds) ומערכת נשימה (brs)


מושבה דמוית-פרח של בוטריל פרחוני. כל "עלה כותרת" במושבה הוא פרט שונה. הצינוות בהיקף המושבה הם חלק ממערכת הדם המשותפת

ריצוף הדנ"א של הבוטריל הסתבר כמשימה מסובכת. מדובר בגנום גדול יחסית, המכיל רצפים רבים החוזרים על עצמם. שיטות מעבדה חדשות שפיתחו החוקרים כדי להתגבר על הקשיים הללו מאפשרות להם להעריך, שהגנום של הבוטריל כולל כ 27,000 גנים. צוות המחקר גם זיהה חלק מהגנים האחראיים לתכונותיו הייחודיות של הבוטריל. למשל, גן האחראי על התאמה\דחיה בין מושבות, וגנים השייכים למערכת החיסון ולמערכת הדם.

המידע הגנטי שהתקבל ממחקר זה נותן רמזים חשובים להתפתחותן של מערכות גוף מסובכות בבעלי חוליות (כמו לב, אזניים ועיניים)  מתוך התחלות צנועות בקרובי משפחתנו חסרי החוליות.

יום רביעי, 22 בינואר 2014

אלון באורנים

עזריה אלון, שהלך לעולמו השבוע, היה מחלוצי שמירת הטבע בארץ, מחנך ופעיל סביבתי. תכנית הלימודים בחוג לביולוגיה וסביבה יונקת ממשנתו, בכך שהיא מדגישה לימוד טבע "דרך הרגליים" ואת הקשרים בין ההיכרות עם החי והצומח לבין ההגנה עליהם.

שלא במפתיע, נטוו קשרים ארוכי-שנים בין אלון לבין אורנים:

  • עזריה אלון היה ממייסדיה של החברה להגנת הטבע, וכיהן כמזכ"ל החברה בשנים 1969-1977. כנס היסוד של החברה נערך ב 1954 באורנים, כפי שמעיד הפרוטוקול בכתב יד שבתמונה. לימים אמר אלון ש "החברה להגנת הטבע לא יכלה אלא להיווסד באורנים". באפריל 2014, במלאת 60 שנה להקמתה, תערוך החברה להגנת הטבע כנס נוסף באורנים שיעסוק בחינוך לשמירת טבע.

פרוטוקול כנס היסוד של החברה להגנת הטבע, שבועות תשי"ב

העורכים מוסרים את הגיליון החגיגי של כתב העת הישראלי למדעי הצמח 


  • אלון הרצה על מפעל חייו במסגרת ה"מועדון המדעי" באורנים ב 2012 (בתמונה למטה).

אנחנו מרכינים ראש עם לכתו.


בהרצאה באורנים, 2012


יום רביעי, 15 בינואר 2014

אום איסמעיל

חדר האוספים שבבית מרגולין באורנים מכיל כ 600 פוחלצים של ציפורים. לרבים מהם יש ערך היסטורי. כך, למשל, עפרוני מדבר וחצוצרן מדבר, שנמצאים בתצוגה, נאספו בשנת  1936 בעין פשחה, וסלעית ערבות נאספה ב 1937 בין עזה לעסלוג'.

מוצגים בולטים בתצוגה (כמו העופות הנדירים חרטומית בנגלית ופורפיריה) הם מעשה ידיה של הגר קולמן, שעבדה למעלה משלושים שנה כמפחלצת בבית מרגולין. בימים אלה ימלאו עשר שנים למותה.

חדר האוספים בבית מרגולין

הגר השתלמה בפחלוץ בשוויץ ובגרמניה בשנות השישים. עם חזרתה לארץ השתקעה בטבעון, בבית שגידלה בו כלבים וחתולים, ושטבל בגינה שופעת צמחי בר ותרבות מכל העולם. בעבודתה התמחתה בהעמדה טבעית של פוחלצי ציפורים. כאוהבת טבע מושבעת, היא אמרה "אני לא מתייחסת לפיחלוץ כאל קישוט, אלא כאל כלי חשוב בהוראה. לעולם לא אפחלץ יצור שהכרתי. .. הציפורים שאני מפחלצת מגיעות מתות".

הגר קשרה קשרים אמיצים עם הבדווים בסביבת טבעון, ואף אומצה בבגרותה כבת על ידי משפחה בדווית. היא הוקירה ולמדה את התרבות הבדווית, אספה בביתה כלי מטבח ועבודה מסורתיים, ונודעה בין הבדווים בכינוי  "אום איסמעיל". הגר גם למדה מהבדווים מתכונים מסורתיים לבישול צמחי בר, וקיבצה אותם לספרון בשם "צמח שדה למאכל". עמוד לדוגמא מהספרון מופיע למטה.


עכובית הגלגל, איור מהספר

הקשר של הגר לטבע ולתרבות הבדווית נמשך גם אחרי מותה. בצוואתה הורתה למכור את ביתה, ומכספי המכירה להקים קרן מלגות לסטודנטים בדווים הלומדים ביולוגיה באורנים.

ד"ר שי מרקמן וד"ר עירית זהר מנהלים ומתחזקים כיום את אוסף העופות.

יום שלישי, 7 בינואר 2014

החיים בזבל




זבובים המתפתחים בזבל אורגני, ובמיוחד זבוב הבית, הם מפגע סביבתי, וטרינרי ותברואתי במשקי בע"ח ובמגורי אדם. הזבובים מטרידים את חיות המשק עד כדי פגיעה בעלייה במשקל ובתנובה, ובנוסף הם נשאים של גורמי מחלות רבים.

צרעה טפילית מטילה בגולם של זבוב

צרעות טפיליות התוקפות את שלב הגולם של זבובים אלה נפוצות בעולם כולו ואף זמינות כמוצר מסחרי להדברה ביולוגית (בתמונה למעלה). ד"ר אלעד חיל מהחוג לביולוגיה וסביב עוסק בגידול ויישום של שני מיני צרעות טפיליות כנגד זבובים בארץ. צרעות קטנות אלה (כל אורכן הוא שלושה - חמישה מ"מ) מטילות את ביציהן לתוך חֶבְיוֹנוֹת הזבובים הנמצאים בזבל, ביצה אחת בכל חביונה (חביונה היא המַעֲטֶה הקשיח שעוטף את גלמי הזבובים, בתמונה למטה). מהביצה בוקע זחל, שניזון מגולם הזבוב. כתוצאה מכך גולם הזבוב מת ובסופו של דבר מתוך החביונה מגיחה צרעה בוגר/ת חדשה במקום זבוב, וחוזר חלילה. בנוסף לפעולת ההטפלה, הצרעות הבוגרות ניזונות בעצמן ממספר גלמי זבובים ביום. כל צרעה מסוגלת להדביר עד כ-200 גלמי זבובים במהלך חייה, וצאצאיה ימשיכו לחפש ולהדביר גלמי זבובים, דור אחר דור. 

חביונות של זבובים שהוטפלו על ידי צרעות טפיליות.
הצרעות התפתחו כשהן ניזונות מהגלמים,  ולבסוף המיתו אותם והגיחו מהחביונות דרך החורים שניקבו. 

יש סביבנו צרעות נוספות שתוקפות זבובים, אבל הידע על מגוון הצרעות האלה בישראל מועט ביותר: עד כה בוצע רק סקר אחד של טפילי זבובים בשנות השמונים, והוא נערך בשלושה משקים בנגב המערבי בלבד. ד"ר חיל, יחד עם ד"ר וולף קוסליצקי מאוניברסיטת תל-אביב, אוספים את המידע החסר. הם עורכים סקר ארצי מקיף שמטרותיו ללמוד את המגוון, השפע והתפוצה של צרעות טפיליות של זבובי הבית, ולהכיר את הגורמים המשפיעים עליהם.

הסקר כולל רפתות, לולים ודירים בשישה אזורים גאוגרפים שונים בארץ. גלמים של זבוב הבית מגידול מעבדה משמשים כפתיונות בסקר. מניחים את  הגלמים במתקן ייעודי במשק, ומאפשרים לצרעות טפיליות להטיל ביצים בגלמים כרצונן. לאחר מכן מדגירים את הגלמים המוטפלים במעבדה עד גיחת הצרעות, מתארים ומגדירים אותן.
הסקר יאפשר להרחיב את טווח האויבים הטבעיים  המוכרים לנו, שעשויים לעזור בהתמודדות עם זבובים בארץ. 

המחקר ממומן על ידי היוזמה לטקסונומיה בישראל.