אלופי הנדידה

"אורנים" נותנת חסות כספית לנבחרת של סטודנטים מהחוג לביולוגיה וסביבה, המשתתפים בתחרות צפרות בין-לאומית באילת. מטרת התחרות היא חינוך לשמירת טבע, דרך העלאת מודעות וגיוס תרומות לשימור עופות נודדים בארץ ובעולם. 

בן דביר, רכז הנבחרת, מציג את הפרוייקט: 

מרוץ נגד הזמן - "אלופי הנדידה"

בראשון לאפריל 2014 בשעה 04:00 בדיוק, תשמע קריאת הפתיחה ורעם מנועי הדיזל יחריש את שלוות המדבר. בזה אחר זה, נבחרות צפרות מרחבי הארץ יתחילו לרשום כל תנועת כנף וציוץ של ציפור שתיקרה בדרכם. מצוידים ברשימה של מיני העופות של ישראל, ציוד אופטי ומוטיבציה...

מדובר במרוץ "אלופי הנדידה", שבמהלכו כל קבוצה תנסה לראות מספר גדול ככל האפשר של מיני עופות בפרק זמן מוגבל של 20 שעות ובשטח המשתרע בין צומת הערבה ועד לניצנה ואילת.

איור: בן דביר

כאן אנחנו נכנסים לתמונה. לפני שבועיים בערך, עלה הרעיון להשתתף בתחרות זו. עבורנו- הסטודנטים, זה לא טריוויאלי לצאת באמצע השבוע לכמה ימים ולהפסיד הרצאות חשובות, מעבדות וניסויים. אך מצד שני זה, אירוע של פעם בשנה ומדובר במטרה חשובה ביותר- להעלות מודעות ולמגר את הצייד הבלתי חוקי של עופות הבר, תופעה מטרידה ביותר שקורה מתחת לאף של כולנו. הציפורים היפות שמקשטות את חצרות בתינו, ובמיוחד בעונה זו מנעימות את שעת התה, בשירה שיופיה לא יסולא בפז, נהרגות באלפיהן כל שנה על ידי ציידים מעוותי תפיסת עולם.

נוצר כאן שיתוף פעולה מבורך בין גורמי שמירת טבע בארץ, מרכז הצפרות הישראלי של החברה להגנת הטבע וארגון בין-לאומי  Birdlife International.

תודתנו הגדולה לאורנים על התמיכה והחסות.

עוזי דגן- צפר, בוגר החוג לביולוגיה וסביבה באורנים, נהג הנבחרת.

ליאור חסיד- צפר מתחיל, נווט ואיש המדיה של הנבחרת.

בן דביר- צפר ורכז הנבחרת. 

חוויות מיום המדע באורנים

ביום המדע נחשפו תושבי טבעון והסביבה למעט מהנעשה בחוגי המדעים באורנים.

כ 150 מבקרים מכל הגילים למדו ונהנו. 

פעילות בחדר האוספים

הדרכה בגן הבוטני

פעילות לילדים בביתן בעלי החיים

לקראת כנס חינוך לשמירת טבע

החברה להגנת הטבע נוסדה באופן רשמי על הדשא של "אורנים" בשנת 1954. במלאת 60 שנה לפעילות החברה יתקיים באורנים, ב 22.4.14 , כנס בנושא חינוך לשמירת טבע.

הכנס מיועד למורים ולמדריכים, העוסקים בהוראת הביולוגיה והטבע ובשמירה עליו. אחת ממטרות הכנס היא לדון בגישות חינוכיות שונות לקרב את הציבור לשמירת טבע. מטרה אחרת היא להתנסות בגישות האלה הלכה למעשה, באמצעות השתתפות בסיורים קצרים ומגוונים בקמפוס אורנים. תיאור הסיורים נמצא כאן.

חלק מהסיורים יהיו בהדרכת מרצים מהחוג לביולוגיה וסביבה. סיורים אחרים יודרכו על ידי מדריכים מהחברה להגנת הטבע ומרצים מחוגים נוספים באורנים וסיורים אחרים.

ההשתתפות בכנס היא ללא תשלום, אך מותנית ברישום מראש.

יום המדע וליל הביובירה

יום המדע הישראלי יתקיים השנה ב 26.3, ויכלול מאות אירועי מדע חינמיים הפתוחים לקהילה בכל רחבי הארץ. היום מתקיים בחסות משרד המדע, ומטרתו להנגיש תחומי מדע שונים בישראל לקהל הרחב בדרך חווייתית ומעניינת. גם החוגים לביולוגיה וסביבה ולפיזיקה באורנים יהיו שם. הנה התכנית שלנו: 

לחצו כאן כדי להירשם לפעילויות.

עוד במסגרת פעילויות מדע בקהילה, ד"ר אורי שיינס הרצה בשבוע שעבר על הנושא "איך בעלי חיים מושפעים מהמצב הפוליטי" בפאב כצנלסון בעפולה. ההרצאה היא חלק מסדרת "ביובירה", המאורגנת על ידי החוג לביולוגיה וסביבה. ההרצאה הבאה בסדרה כבר בדרך!

מארגים על הכרמל

מיהם בני האדם החשובים ביותר בקהילה שלנו? איך נזהה את האנשים החיוניים ביותר לתפקודה של  הקבוצה החברתית? האם אלה בהכרח  האנשים שנמצאים בעמדות מנהיגות? או האנשים העשירים ביותר? או אלה שמקושרים היטב עם חברים במקומות הנכונים?

תיאור סכימטי של קשרים בקבוצה חברתית

 

אקולוגים מוטרדים משאלות דומות. בכל מקום חיים יצורים ממינים רבים מאוד, ומקיימים ביניהם קשרים מורכבים כמו טריפה, תחרות ויחסי הדדיות. האם כל המינים חשובים במידה שווה לתפקוד החברה האקולוגית? ואם יש מינים חשובים יותר מאחרים, איך מזהים אותם?

כדי לענות על שאלות אלה, מנסים אקולוגים לתאר את הקשרים בין מינים בטבע כמארג של יחסי גומלין. זהו איור שמייצג כל מין בחברה האקולוגית כצומת, וכל קשר בין שני מינים כחץ שמחבר בין הצמתים. למשל, מארג המזון שלמטה מתאר את יחסי הטריפה בין מיני בעלי חיים וצמחים החיים ביחד.

מארג מזון: תיאור יחסי טריפה בחברת אקולוגית

דוגמה אחרת היא מארג של יחסי האבקה. האיור יכלול את כל מיני הצמחים והמאביקים שנמצאים ביחד בשטח מסוים. חץ שמחבר בין מאביק לצמח יציין קשרי האבקה בין שני המינים. אפשר גם לסמן חיצים שונים בעביים: ככל שקשר האבקה הדוק יותר – הוא יסומן על ידי חץ עבה יותר. מתוך ניתוח תכונותיו של האיור אפשר ללמוד על מאפייני החברה: מיהם המינים החשובים, מיהם המינים שזקוקים להגנה ושימור, ומהו חוזק הקשרים בין המינים.

דוגמה למארג האבקה הכולל פרחים, מאביקים, ואת הקשרים שביניהם

בימים אלה מבקרת בארץ קבוצת חוקרים, בניהולם של ד"ר גאווין בלנטיין ופרופ' פט וילמר מאוניברסיטת סיינט אנדרוז בסקוטלנד, ששוקדת על הכנת מארג יחסי האבקה בין דבורים ופרחים בכרמל. צוות המחקר משווה בין שיטות שונות לבניית מארגי האבקה, בהסתמך על מחקר קודם של פרופ' גידי נאמן מהחוג לביולוגיה וסביבה. החוקרים מבקשים גם להשוות בין תכונותיהם של מארגי האבקה באזורים שונים בעולם, ולכן יערכו תצפיות גם באנגליה ובקניה לאורך השנתיים הקרובות. פרויקט זה נערך בשיתוף פעולה עם חוקרים מהחוג באורנים (פרופ' גידי נאמן, ד"ר תמרקיסר, רונן שפיר, אלעד טנא ואלון אורנאי), הבוחנים במקביל מארגי האבקה בשטחי חייץ למניעת שריפות בכרמל.

בשבח השמורות הקטנות

במדינת ישראל הצפופה אין שמורות טבע ענקיות. למעשה, רבות מהשמורות בארץ, ובעיקר אלה שמצפון לנגב, קטנות כל כך שהן מכונות "שמורות עציץ".  אפשר לחשוב על שמורות כאלה כעל איים קטנים ומבודדים בתוך ים של פעילות אדם, למשל בניה עירונית, חקלאות או תעשיה. 

מפת שמורות הטבע בארץ, רובן קטנות מאוד

שמורות קטנות צפויות להיות מושפעות יותר מפעילות האדם מסביבן מאשר שמורות גדולות. בנוסף, צפוי ששמורות קטנות יוכלו להחזיק פחות מינים של צמחים ובעלי חיים, ולתמוך באוכלוסיות קטנות יותר מכל מין. כתוצאה מכך, המגוון הגנטי של יצורים החיים בשמורות קטנות עלול להיות נמוך יותר מאשר בשמורות גדולות. כשמביאים בחשבון את כל הבעיות הללו, האם יש בכלל טעם להקים ולתחזק שמורות טבע קטנות?

מחקר חדש מהחוג לביולוגיה וסביבה עוסק בשאלה הזו. אלעד פלד, ד"ר אורי שיינס וד"ר רחל בן-שלמה בדקו את המגוון הגנטי של ישימונית תמנע, שממית חובבת חולות שנמצאת בארץ רק בדרום הערבה. החוקרים בדקו שלושה שטחי חולות: גרופית (האתר הצפוני ביותר), סמר (האתר האמצעי) ועברונה (האתר הדרומי ביותר). הם לכדו כשמונים שממיות במלכודות נפילה, לקחו מהן דגימות דנ"א ושחררו אותן בחזרה לטבע. לאחר מכן השוו את ההבדלים הגנטיים בין שממיות שנלכדו באותו האתר ובין שממיות מהאתרים שונים.

ישימונית תמנע. צילום: אביעד בר

חולות סמר הם שטח טבעי קטן  (2.3 קמ"ר בלבד) ומבודד, מוקף שטחי חקלאות. שטחים מעובדים כאלה עלולים להיות מחסום בלתי עביר עבור ישימוניות תמנע. ואכן, השממיות מסמר שונות מאוד מבחינה גנטית מישימוניות מגרופית ועברונה, מה שמעיד על כך שהן לא מתרבות עם שכנותיהן מהצפון ומהדרום. למרות זאת, באופן מפתיע, הישימוניות בסמר מגוונות יותר מבחינה גנטית מהישימוניות בגרופית ובעברונה. גיוון כזה יכול לעזור לישימוניות סמר לשרוד, למרות שהן מבודדות ומושפעות מאוד מהחקלאות הסמוכה. 

שמורת חולות סמר. צילום: גילי סופר

אם כך, גם שטחי טבע קטנים יכולים לעזור בשמירת אוכלוסיות מגוונות של בעלי חיים וצמחים נדירים.